חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"א 150/06

: | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
150-06
24.10.2006
בפני :
יוסף שפירא

- נגד -
:
כונס הנכסים הרשמי ומפרק
עו"ד ב' קמפנר
עו"ד ע' רוסמן 		:
1. שטוב רבקה
2. הראל גילה

עו"ד אבי שינדלר
החלטה

לפני תביעה לפינוי המשיבות, על דרך בקשה למתן הוראות מטעם מפרק בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, מחנות לכלי כסף ויודאיקה בשטח של 22 מ"ר ­­­­ומחסן בשטח 7 מ"ר, בקומת הקרקע המסחרית באגף הדרומי מערבי של הבנין ברח' שטראוס 3 בירושלים (הידועה כחלק מחלקה 65 בגוש 30050) (להלן: " החנות").

הרקע להגשת ההליך

1.         אין מחלוקת בין הצדדים כי בית החולים "ביקור חולים", (להלן: ביה"ח)  הנמצא בפרוק, הינו הבעלים של החנות, הנמצאת בחלקה הנ"ל (ספר 1015 דף 828) כעולה מנסח הרישום, נספח א' לבקשה.

אין אף מחלוקת כי בחודש כסלו תש"ו (5.12.45) חתם מר אברהם שטוב ז"ל על "חוזה לשכירת דירה" (נספח ב' לבקשה).

אברהם שטוב המנוח (להלן: " אברהם") הינו חמיה של משיבה 1, רבקה שטוב (להלן: " רבקה"), וסבה של משיבה 2 גילה הראל (להלן: גילה").

טענת המבקש

2.         בהנחה שאברהם היה דייר מוגן, לאחר פטירתו (11.6.87), הפך בנו רפאל שטוב ז"ל (להלן: " רפאל") לדייר מוגן במקום אברהם, עד לפטירתו הוא, ביום 28.11.03. המבקש טוען כי למשיבות אין זכויות בחנות לאור הוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972 (להלן: " חוק הגנת הדייר").

המשיבות נדרשו לפנות החנות אולם לא עשו כן. כמו-כן, תובע המפרק דמי שכירות עפ"י הערכת השמאי שצורפה לבקשה.

תשובת המשיבות

3.         בתגובתן, המשיבות טוענות כי הן דיירות מוגנות בחנות. רבקה נישאה לרפאל בשנת 1949, ובשנת 1950 נכנסו בני הזוג לחנות שהיתה ריקה. 

הוגשה תביעה בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 1745/05) בעניין הנדון, על ידי מר שוב שנמחקה, לפיכך תביעה זו הינה קנטרנית.

לגופו של עניין, נספח ב' אינו חל על העסק הנדון בו מחזיקות המשיבות, והן שוכרות נכס ברח' שטראוס 3 ירושלים.

ההסכם הנ"ל לא נחתם ע"י ביה"ח בזמנו. החנות שימשה ומשמשת כמקור פרנסה יחיד למשיבות.

רפאל היה דייר מוגן ושילם דמי מפתח, כעולה מהתכתבות שצורפה להליך בבית משפט השלום.

רבקה הינה 'דייר ראשי', וגילה הינה 'דייר נגזר', או 'דייר נדחה' כמשמעותם בסעיפים 20, 27 לחוק הגנת הדייר. הן עבדו בחפיפה עם רפאל, ולפיכך מוגנות הן. לחלופין, המשיבות נמצאות במקום מכח רשות שניתנה להן על ידי הבעלים, דהיינו הן בבחינת "בר רשות". כן טוענות הן, כי יש להעניק להן סעד מן הצדק לאור תקופת החזקה. כמו כן הסכומים הנתבעים כדמי שכירות מופרזים.

דיון

מעמדן של המשיבות בחנות

4.         כאמור, אברהם חתם על הסכם לפיו שכר את החנות למשך שנה. על הסכם זה ביה"ח לא חתם. גם מר ווכסלבוים חתום על ההסכם, ואולם הלה נפטר, ואין מי מיורשיו הטוען לזכויות בנכס. בפועל, האריך אברהם את ההסכם במשך השנים, על ידי תשלום דמי השכירות השנתיים. המחלוקת הינה מה הוא מעמדו של רפאל, ומשנפטר, האם המשיבות הן 'דייר' באחת מן הקטגוריות שבחוק הגנת הדייר.

אין מחלוקת כי משנפטר אברהם, בנו רפאל נכנס בנעליו, והוא, רפאל, המשיך לנהל את החנות עד למועד פטירתו ביום 28.11.03.

הרקע ההיסטורי לדיירות מוגנת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>